מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים י״א

מהדורה: מהדורת פרידברג

« מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים י׳:ה׳ מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים י״ב:א׳ »

מקור: משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים י״א

1 משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פתח ↗

אֵין הוֹלְכִין בְּחֻקּוֹת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְלֹא מִדַּמִּין לָהֶן לֹא בְּמַלְבּוּשׁ וְלֹא בְּשֵׂעָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כ כג "וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקּוֹת הַגּוֹי". וְנֶאֱמַר ויקרא יח ג "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ". וְנֶאֱמַר דברים יב ל "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם". הַכּל בְּעִנְיָן אֶחָד הוּא מַזְהִיר שֶׁלֹּא יִדְמֶה לָהֶן. אֶלָּא יִהְיֶה הַיִּשְׂרָאֵל מֻבְדָּל מֵהֶן וְיָדוּעַ בְּמַלְבּוּשׁוֹ וּבִשְׁאָר מַעֲשָׂיו כְּמוֹ שֶׁהוּא מֻבְדָּל מֵהֶן בְּמַדָּעוֹ וּבְדֵעוֹתָיו. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ויקרא כ כו "וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים". לֹא יִלְבַּשׁ בְּמַלְבּוּשׁ הַמְיֻחָד לָהֶן. וְלֹא יְגַדֵּל צִיצִית רֹאשׁוֹ כְּמוֹ צִיצִית רֹאשָׁם. וְלֹא יְגַלֵּחַ מִן הַצְּדָדִין וְיַנִּיחַ הַשֵּׂעָר בָּאֶמְצַע כְּמוֹ שֶׁהֵן עוֹשִׂין וְזֶה הַנִּקְרָא בְּלוֹרִית. וְלֹא יְגַלֵּחַ הַשֵּׂעָר מִכְּנֶגֶד פָּנָיו מֵאֹזֶן לְאֹזֶן וְיַנִּיחַ הַפֶּרַע מִלְּאַחֲרָיו כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין הֵן. וְלֹא יִבְנֶה מְקוֹמוֹת כְּבִנְיַן הֵיכָלוֹת שֶׁל עַכּוּ"ם כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ בָּהֶן רַבִּים כְּמוֹ שֶׁהֵן עוֹשִׂין. וְכָל הָעוֹשֶׂה אַחַת מֵאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן לוֹקֶה:

3 משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פתח ↗

יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה קָרוֹב לַמַּלְכוּת וְצָרִיךְ לֵישֵׁב לִפְנֵי מַלְכֵיהֶם וְהָיֳה לוֹ גְּנַאי לְפִי שֶׁלֹּא יִדְמֶה לָהֶן הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִלְבּשׁ בְּמַלְבּוּשֵׁיהֶן וּלְגַלֵּחַ כְּנֶגֶד פָּנָיו כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵן עוֹשִׂין:

5 משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פתח ↗

מִי שֶׁאָמַר דִּירָה זוֹ שֶׁבָּנִיתִי סִימָן טוֹב הָיְתָה עָלַי. אִשָּׁה זוֹ שֶׁנָּשָׂאתִי וּבְהֵמָה זוֹ שֶׁקָּנִיתִי מְבֹרֶכֶת הָיְתָה מֵעֵת שֶׁקְּנִיתִיהָ עָשַׁרְתִּי. וְכֵן הַשּׁוֹאֵל לְתִינוֹק אֵי זֶה פָּסוּק אַתָּה לוֹמֵד אִם אָמַר לוֹ פָּסוּק מִן הַבְּרָכוֹת יִשְׂמַח וְיֹאמַר זֶה סִימָן טוֹב כָּל אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מֻתָּר הוֹאִיל וְלֹא כִּוֵּן מַעֲשָׂיו וְלֹא נִמְנַע מִלַּעֲשׂוֹת אֶלָּא עָשָׂה זֶה סִימָן לְעַצְמוֹ לְדָבָר שֶׁכְּבָר הָיָה הֲרֵי זֶה מֻתָּר:

6 משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פתח ↗

אֵיזֶהוּ קוֹסֵם זֶה הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה מִשְּׁאָר הַמַּעֲשִׂיּוֹת כְּדֵי שֶׁיִּשּׁוֹם וְתִפָּנֶה מַחֲשַׁבְתּוֹ מִכָּל הַדְּבָרִים עַד שֶׁיֹּאמַר דְּבָרִים שֶׁעֲתִידִים לִהְיוֹת וְיֹאמַר דָּבָר פְּלוֹנִי עָתִיד לִהְיוֹת אוֹ אֵינוֹ הוֹוֶה אוֹ שֶׁיֹּאמַר שֶׁרָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן וְהִזָּהֲרוּ מִכָּךְ. יֵשׁ מִן הַקּוֹסְמִין שֶׁמְּשַׁמְּשִׁים בְּחל אוֹ בַּאֲבָנִים. וְיֵשׁ מִי שֶׁגּוֹהֵר לָאָרֶץ וְיָנוּעַ וְצוֹעֵק. וְיֵשׁ מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּמַרְאָה שֶׁל בַּרְזֶל אוֹ בַּעֲשָׁשִׁית וּמְדַמִּין וְאוֹמְרִים. וְיֵשׁ מִי שֶׁנּוֹשֵׂא מַקֵּל בְּיָדוֹ וְנִשְׁעָן עָלָיו וּמַכֶּה בּוֹ עַד שֶׁתִּפָּנֶה מַחֲשַׁבְתּוֹ וּמְדַבֵּר. הוּא שֶׁהַנָּבִיא אוֹמֵר הושע ד יב "עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ":

11 משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פתח ↗

מִי שֶׁנְּשָׁכוֹ עַקְרָב אוֹ נָחָשׁ מֻתָּר לִלְחשׁ עַל מְקוֹם הַנְּשִׁיכָה וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת כְּדֵי לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ וּלְחַזֵּק לִבּוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַדָּבָר מוֹעִיל כְּלוּם הוֹאִיל וּמְסֻכָּן הוּא הִתִּירוּ לוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ עָלָיו:

11 שבועות פתח ↗

וְאֶלָּא כִּי אָמַר אָסוּר – דְּאִיכָּא מַכָּה? אִי דְּאִיכָּא מַכָּה אָסוּר, וְתוּ לָא?! וְהָתְנַן: הַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא! הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּרוֹקֵק שָׁנוּ; לְפִי שֶׁאֵין מַזְכִּירִין שֵׁם שָׁמַיִם עַל הָרְקִיקָה.

13 משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פתח ↗

אֵיזֶהוּ דּוֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים זֶה הַמַּרְעִיב אֶת עַצְמוֹ וְהוֹלֵךְ וְלָן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא מֵת בַּחֲלוֹם וְיוֹדִיעוֹ מַה שֶּׁשָּׁאַל עָלָיו. וְיֵשׁ אֲחֵרִים שֶׁהֵם לוֹבְשִׁים מַלְבּוּשִׁים יְדוּעִים וְאוֹמְרִים דְּבָרִים וּמַקְטִירִין קְטֹרֶת יְדוּעָה וִישֵׁנִים לְבַדָּן כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא מֵת פְּלוֹנִי וִיסַפֵּר עִמּוֹ בַּחֲלוֹם. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר כָּל הָעוֹשֶׂה כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא הַמֵּת וְיוֹדִיעוֹ לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר דברים יח י "לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר" וְגוֹ' דברים יח יא "וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים":

15 משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פתח ↗

הַמְכַשֵּׁף חַיָּב סְקִילָה וְהוּא שֶׁעָשָׂה מַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים. אֲבָל הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם וְהוּא שֶׁיֵּרָאֶה שֶׁעָשָׂה וְהוּא לֹא עָשָׂה לוֹקֶה מַכַּת מַרְדּוּת. מִפְּנֵי שֶׁלָּאו זֶה שֶׁנֶּאֱמַר בִּמְכַשֵּׁף בִּכְלַל דברים יח י "לֹא יִמָּצֵא בְךָ" הוּא וְלָאו שֶׁנִּתַּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִּין הוּא וְאֵין לוֹקִין עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר שמות כב יז "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה":

1 אין הולכין בחקות כו' עד מן העמים. כל זה מובן בפשטי הכתובים והוא מוזכר אות באות בספרי ובדברי הנביאים ופקדתי על כל הלובשים מלבוש נכרי צפניה א׳:ח׳ ובתוספתא דשבת פ"ו:

2 לא ילבש במלבוש עד כדרך שהן עושין. בספרי גם שם מוזכר כל דבר וענין במקומו:

3 ולא יבנה מקומות עד לוקה: כתב הראב"ד ז"ל איני יודע מהו זה כדרך שהן עושין עכ"ל: ואני אומר כי דעת רמז"ל כדרך שאמרו לענין פנים לא יעשה אדם בית תבנית היכל כו' כך לא יעשה כחקות העובדי כוכבים כדירתן כדמותן וצורותן. ולבי אומר לי שעכ"פ מצאן או בקבלה היתה לו ואנכי לא ידעתי והואיל ויצא מפי קדוש אין להקל ראש:

4 מי שהיה מסתפר וכו' עד ידו. פרק אין מעמידין דף כ"ט :

1 ישראל שהיה קרוב למלכות כו' עד שהן עושין. סוף מסכת סוטה דף מ"ט ובתענית:

2 אין מנחשין כו' עד יפגענו רמאי. פרק ארבע מיתות דף ס"ה וספרא וספרי ובפרק קמא דשבת בתוספתא:

3 וכן אלו ששומעין צפצוף עד כמו תרנגול. פרק במה אשה דף ס"ז ותוספתא ובספרי:

4 וכן המשים סימנים לעצמו עד לוקה. פרק גיד הנשה דף צ"ה : כתב הראב"ד ז"ל זה שבוש גדול וכו' מפקי פולסא דנורא לאפיה עכ"ל: ואני אומר שרבותינו בעלי התוספות ז"ל שתירצו פ' גיד הנשה דף צ"ה כל דבר הקשה על ר"מ ז"ל בשמעתין דהעלמת עין דנחיש רב ואמר מברא אתא לאפאי יומא טבא לגו ומסיק דלא אכיל רב משום דנחיש ומקשי דידיה אדידיה והאמר רב כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול אינו נחש כלומר והרי לא אמר אי אתי לאפאי אזילנא ואי לא לא אזילנא והקשו ז"ל היאך ניחש אליעזר הא אמרינן פרק ד' מיתות כי נחוש הוא מהמצות האמורות בפרשת כשוף שבן נח מוזהר עליהן ותירצו ז"ל שלא נתן לה הצמידים עד שנתברר לו ואע"ג דכתיב ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב וכו' והדר כתיב ויאמר בת מי את מ"מ אין מוקדם ומאוחר בתורה וכן מוכיח ספורו ללבן ובתואל ואע"פ שרש"י ז"ל לא פירש כן ועל יהונתן בן שאול תירצו דבלא"ה היה עולה ולזרז נושא כליו אמר כן ולא ימס לבבו וכן מוכיח מה שאמר אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט ובזה נתרצו כל דברי רבינו משה ז"ל ודקדוק לשונו ולשון התוספות אחד הוא כד"ן:

1 מי שאומר דירה זו עד מותר: כתב הראב"ד ז"ל אף זה שאמרו כו'. אחר שהוחזקו שלש פעמים עכ"ל: ואני אומר כי גם זה פרק גיד הנשה ובההיא שמעתא הוא מסודר ולגבי מלתיה דרב דמיירי באיסור והיתר דגרס לאלתר רב בדיק במברא ושמואל בדיק בספרא ורבי יוחנן בדיק בינוקא וסמוך לזה תניא ר"ש בן יוחאי אומר בית וכו' אלמא באיסור והיתר נאמרו כדברי ר"מ ז"ל וכד"ן:

1 אי זהו קוסם עד ומקלו יגיד לו. פ' ארבע מיתות ובספרי דף ס"ה :

2 ואסור לשאול לקוסם עד קוסם קסמים. פ' ארבע מיתות דף ס"ד בשמעתיה דלאו שאין בו מעשה ובשאר המקומות שהזכרתי למעלה:

3 אי זהו מעונן עד וגם היטב אין בהם. הכל בסיפרי. ופ' ארבע מיתות דף ס"ה ס"ו והרבה ענינים יותר מאלו נאמרו פ"ו ופרק ח' דתוספתא דשבת:

1 מי שנשכו עקרב כו' עד דעתו עליו. פ' חלק דף ק"א :

2 הלוחש על המכה עד ה"ז מותר. בסנהדרין פ' חלק ופ' כל כתבי הקדש דף קכ"א ובשבועות ריש פרק ידיעות הטומאה דף ט"ו והביאה רב אלפס ז"ל בהל' פ"ק דברכות:

1 איזהו דורש כו' עד כפי מאמרו לוקה. פ' ד' מיתות דף ס"ה ובספרי:

1 המכשף חייב בסקילה עד לא תחיה. פ' מי שמתו ופ' ד' מיתות דף ס"ה ובספרי:

2 והדברים האלה כו' עד סוף הפרק. למד מרמזי ההגדות והמדרשות ומפרק במה אשה דף ס"ז וקיבל ולימד דעת את העם וכן כתב בס"ה:

3 סוטה פתח ↗

שָׁאנֵי שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל, דִּקְרוֹבִין לַמַּלְכוּת הֲווֹ. דְּתַנְיָא: מְסַפֵּר קוֹמֵי הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. אַבְטוֹלוֹס בֶּן רְאוּבֵן הִתִּירוּ לוֹ לְסַפֵּר קוֹמֵי, שֶׁהוּא קָרוֹב לַמַּלְכוּת. שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל הִתִּירוּ לָהֶן חׇכְמַת יְווֹנִית, מִפְּנֵי שֶׁקְּרוֹבִין לַמַּלְכוּת.

5 חולין פתח ↗

רַב בָּדֵיק בְּמַבָּרָא, וּשְׁמוּאֵל בָּדֵיק בְּסִפְרָא, רַבִּי יוֹחָנָן בָּדֵיק בְּיָנוֹקָא.

11 סנהדרין פתח ↗

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אַף הַקּוֹרֵא בַּסְּפָרִים הַחִיצוֹנִים, וְהַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה וְאוֹמֵר ״כׇּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה׳ רֹפְאֶךָ״. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: אַף הַהוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו.

15 ברכות פתח ↗

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁסְּמָכוֹ עִנְיָן לוֹ, נוֹצִיא לָזֶה לִסְקִילָה? אֶלָּא: אוֹב וְיִדְּעוֹנִי בִּכְלַל כׇּל הַמְכַשְּׁפִים הָיוּ, וְלָמָּה יָצְאוּ — לְהַקִּישׁ לָהֶן וְלוֹמַר לָךְ: מָה אוֹב וְיִדְּעוֹנִי בִּסְקִילָה — אַף מְכַשֵּׁפָה בִּסְקִילָה.